אסטרטגיה: משחק מעורב, לשחק את הריוור בלימיט הולדם

בכל סוג של משחק מעורב (H.O.R.S.E, S.H.O.E) לימיט מעורב או נו לימיט, ההבדל הגדול הוא המשחק בריוור בין נו לימיט ולימיט. אחד ההבדלים הוא שבריוור משחקים אחרת בלימיט הולדם, כי קשה לבלף העלאה אבל הימור בלוף בריוור הוא לפעמים מאוד מוצלח כדוגמא לכמה מהתפיסות הבסיסיות של משחק בריוור.

כדי להתחיל להסביר את הרעיון הנה יד ששוחקה לאחרונה פתחתי את ההימורים לפני הפלופ עם . השחקן במיקום שלפני הכפתור הצטרף רק עכשיו למשחק והכניס בליינד. הוא השווה כמו שעשה גם הבליינד הגדול. הכרתי את שני השחקנים היטב. הבליינד הגדול משחק בדרך כלל את רוב הדרך בצורה הגנתית ויכול להשוות עם שורה ארוכה של קלפים ראשוניים. השחקן במיקום שלפני הכפתור הוא מעט משוחרר לפני הפלופ אבל שמרני בהמשך ויותר תוקפני מהשחקן בבליינד. חולשתו הגדולה הייתה שגיליתי במשך משחקים קודמים שהוא נוטה לשחק זוגות גבוהים בצורה חזקה מדי – במיוחד נגדי. הוא הבחין שאני מצליח להשיג יד למשיכה במקרים רבים אחרי העלאה במיוחד עם כמה משתתפים ונוטה להחשיב את המשחק שלי לפני הפלופ כמשוחרר.

שלושתנו קיבלנו פלופ של , די טוב בשבילי אך מאוד מתאים למי שמחכה למשיכה. אחרי שהבליינד בדק אני הימרתי וקיבלתי העלאה מהירה מהשחקן שלפני הכפתור, הימור שהביא את הבליינד לצורך להשוות שני הימורים, הוא השווה. בדרך כלל במצב כזה אני מעלה את האנטנות שלי, מחפש רמזים וסימנים לחוזק מהבליינד הגדול. אם הלוח לא היה עם קלפים קרובים הייתה פחות סיבה להיות מודאג מהבליינד הגדול שמשווה שני הימורים, אך במצב כזה ובהכרת שני השחקנים, הייתי משוכנע שהאסים שלי עדיין הטובים ביותר. זה נראה מאוד הגיוני שהשחקן לפני הכפתור העלה עם זוג כמו מלכות (שש שבע הייתה אפשרות אבל מלכות יותר סביר). מחשבות אלה הובילו אותי להימור נוסף בהעלאה מצדי, שאחריה השחקן מלפני הכפתור העלה עד הסוף, כולנו השוונו בטרן.

הטרן היה ושוב הבליינד הגדול בדק, אני הימרתי עם האסים שלי, בעיקר כדי לראות מה יעשה השחקן מלפני הכפתור, ידעתי שהוא לא יעלה אלא עם זוגות או משהו טוב יותר בטרן. הוא רק השווה ואני הבנתי שיש לו איזה שהיא משיכה. יהלומים נראו כניחוש סביר.

לא הייתי מאושר לראות את הריוור שהגיע ובמיוחד לא את הבליינד מהמר. עם כל הפעילות עד כה כבר היו בקופה 12 הימורים גדולים עד הטרן, בנוסף הימור של הבליינד בריוור. קיבלתי יחס של 13/1 כדי להשוות כאן עם יד שכנראה טובה מזו של השחקן לפני הכפתור. הבליינד הגדול הבין את זה היטב, עם כל הכסף הזה בקופה ושני יריבים ביד, לא הייתה סיבה לבלף שני שחקנים החוצה מהקופה. אחרי רגע נוסף של מחשבה עגומה, עזבתי את היד שלי. השחקן שלפני הכפתור השווה.

"החמצתי" אמר הבליינד הגדול, מראה . השחקן שלפני הכפתור הראה לזוג מלכות עם קלף תומך גבוה ואני התחלתי לבדוק את המשחק שלי ושל הבליינד הגדול בשאלות אינסופיות. הקופה נתנה לי יחס של 13/1, הייתי כמעט בטוח שאני מנצח את השחקן שלפני הכפתור. המצב שבו הייתי, אם הבליינד הגדול מנסה לבלף פעם אחת מתוך 13 פעמים בריוור כזה, זה היה ריווחי מצדי להשוות.

כאן נתקעתי, משכנע את עצמי כי בגלל גודל הקופה והעובדה שהיו עוד שני שחקנים ביד שהלכו עד הריוור עם הבליינד (כל אחד שם את חלקו בהימורים והעלאות), לא הייתה אפשרות שהבליינד הגדול יכול לחשוב על בלוף שיכול לנצח כאן,הוא חייב להצליח מול כל השחקנים שביד, לא רק אחד. ישנה תפיסה בלימיט פוקר של "קופה מוגנת" – קופה שיש בה מספיק שחקנים שנשארו כך שאחרי שכל הקלפים חולקו יהיה ברור שמישהו אחד לפחות ישווה להימור של בלוף. כשיודעים את זה הבליינד הגדול הניח שאחד מאיתנו ישווה, אני שכנעתי את עצמי שהסבירות שהבליינד הגדול יבלף הייתה כמעט אפסית והוא הצליח לקבל צבע, לכן זרקתי את ידי.

ברור שרק בגלל שאני מכיר את התפיסות האלה, לא אומר שיריבי מכירים אותן. זוהי מלכודת פוקר טיפוסית – אנו מנתחים את היד מנקודת מבט של יריבינו לא תמיד בדרך שהם עלולים לחשוב בזמן המשחק, אלא בדרך שאנו היינו חושבים על היד אילו היינו במקומם. במקרה היחודי הזה, השחקן בבליינד הגדול (שהיה רגיל יותר לשחק נו לימיט הולדם), הכיר את גורם ההפחדה של היהלום בריוור וחש שהוא יכול להשתמש בהימור סביר של בלוף. זה היה הימור טוב בנו לימיט הולדם. הדרך בה הימר בפלופ ובטרן מתאים להימור בריוור כשהצבע הגיע. הבעיה הייתה זו, שלא כמו בנו לימיט הולדם, כאן אין אפשרות להכניס הימור גדול מספיק כדי להפחיד הרבה שחקנים מחוץ לקופה. כשלקופה מחיר כל כך טוב, אחרי כל כך הרבה פעילות בדרך, בנוסף לעובדה שהשחקן (זה שלפני הכפתור) ידוע שמשחק זוג גבוה בחוזקה, לא היה סיכוי לבלוף כזה להצליח.

אם הייתי עוצר לחשוב על האפשרות שהבליינד הגדול לא מודע ליכולת שאחד מהשחקנים ישווה את ההימור, הייתי בברור מכניס הימור המשך בריוור. זה היה מוצדק לעשות כך אם הייתי חושב שהוא מבלף 8% מהזמן. בהנחה שהריוור היה "קלף מפחיד", המחשבה ששחקן מבלף פחות מאשר 8% מהזמן, אינה מופרכת.

הערת העורך: הרשם היום דרך הקישורים בפוקרניוז לאתר Unibet Poker וקבל בונוס של $100!