מחקר באוניברסיטה קובע: פוקר הוא משחק של מיומנות

במשחק של מזל, הדרכה ואסטרטגיה אינם חשובים כל כך. זוהי הנחת היסוד שהובילה את מיכאל דדונו ודר' דאגלס ק. דטרמן בחקירתם בקביעה האם משחק הפוקר הוא משחק של יכולת. מחקרם בנושא של סקירת החוק להימורים, סיפקה את הכותרת "פוקר הוא מיומנות", פירוט התהליך ותוצאות הניסויים הובילו את המחקר באוניברסיטה של קייס ווסטרן רזרב לקבוע האם פוקר הוא משחק של מזל או מיומנות. הכותרת למחקרם מראה בברור את מסקנתם.

בכל אחד ממחקריהם, שתי קבוצות של חובבי פוקר קיבלו את החוקים הבסיסיים של פוקר. כל משתתף שיחק מספר ידיים שחושבו מראש כנגד שחקן מדומה בעזרת תוכנת ווילסון טקסס הולדם. אחרי מספר ידיים קבוע, קבוצת הניסוי קיבלה חומר הדרכה, כולל דרוג של ידיים לפתיחה במשחק, חשיבות תשומת הלב לבדיקת הפעילות ולהחלטות של היריב והמושג של משחק בפחות ידיים מהרגיל. במחקר הראשון, שהיה דוגמא מדויקת של 200 ידיים, קבוצת הניסוי השיגה תוצאה טובה באופן משמעותי מאשר קבוצת הביקורת, אחרי ההוראות. כדי לשפר את אמיתות התוצאות, הם ערכו ניסוי נוסף שבו הגדילו את מספר הידיים ששוחקו ל – 720, בהוסיפם תמריץ תחרותי כדי להכניס מניע, כולל הוספת הדרכה לקבוצת הביקורת. תוספת ההדרכה הייתה של סיכויי קופה ומשחק של לפני הפלופ בפלופ בטרן ובריוור. שוב קבוצת הביקורת השיגה תוצאה טובה יותר באופן משמעותי מקבוצת הניסוי שלא קיבלה הדרכה, גם בגובה הממצאים היה שיפור. הבדל אחד בולט בין שתי הקבוצות בשני המחקרים היה שאחרי ההדרכה, קבוצת הביקורת שיחקה הרבה פחות ידיים. עוד צד מעניין בחקירה, הוא שאף אחת מהקבוצות לא השיגה תוצאה חיובית בכל מהלך המחקר, למרות שקבוצת הביקורת סבלה מהפסד קטן בהרבה.

במסקנותיהם דדנו ודטרמן הוכיחו ש"הסיבה שפוקר נראה כמשחק מזל בגלל שהאמינות בטווח הקצר היא נמוכה". הם מציינים שבמחקרם השני שבו דגמו 720 ידיים, מדמים בערך 30 שעות משחק בקזינו חי. האמינות בתוצאות שופרה. הם הגיעו למסקנה, "מזל (הגורם האקראי) מסווה את העובדה שפוקר הוא משחק של מיומנות, אולם כמו שהמחקרים האלה מוכיחים, מיומנות הוא הגורם לתוצאה בטווח הארוך".

• 
• 
• שלח אימייל לחבר
• הדפס